החלטה בתיק תיק הוצל"פ 01-77517-12-5

בפניי בקשת הזוכה לסגירת תיק הוצאה לפועל דנן ולהשבת האגרה.

בקשה זו הוגשה בהסכמת הצדדים .

לטענת הזוכה הצדדים הגיעו להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, 

כן חתמו על הסכם ביום 13.06.13.                             

הזוכה טוענת כי הסכם הפשרה קיבל את אישורו של בית המשפט העליון-הנכבד.

לטענת הזוכה ביום 02.09.12 פתחה הזוכה את תיק ההוצאה לפועל בעקבות פסק דין שניתן לטובתה על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הליך ת.א 1419/08.                                          

עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל שילמה הזוכה סך של 117,428 ש"ח בגין אגרת תיק ההוצאה לפועל.                                    

לטענת הזוכה מלבד בקשות לעיקולים או בקשות מוסכמות לעיכוב הליכים לא נוהלו כל הליכים בתיק.                            

הזוכה טוענת  לתקנה 9א לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות")

הריני לצטט תקנה זו:                                        

"רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או מחמת שומת יתר או מסיבה אחרת." (סוף ציטוט)                 

במסגרת הליך רע"צ 41038-05-12 מנדו עסקים בע"מ נ' בנק לאומי  

לישראל בעמ (פורסם בנבו) נקבע והריני לצטט:                  

"יש מקום לשקול אם כן החזר אגרה מלאה או בחלקה ,גם במקרה של  הסכם פשרה והכל לפי נסיבותיו של התיק ונוכח הזמן שחלף והפעולות שנעשו ." (סוף ציטוט)                                      

על פי רישומי התיק, מסירת האזהרה לחייבת בוצעה ביום 12.09.12.

ביום 02.09.12 הגישה הזוכה בקשה להטלת עיקולים בטרם מסירת האזהרה וביום 03.09.12 בקשת הזוכה אושרה.                          

הזוכה הטילה עיקולי מקרקעין כן עיקולי צד ג' בטרם מסירת אזהרה.

סבורני כי מדובר בבקשות כבדות משקל, כאשר הוגשו הבקשות כבקשות לנקיטת הליכים בטרם נמסרה אזהרה לחייבת.

זאת ועוד על פי רישומי התיק מופיעות בקשות זוכה רבות כגון  עיקולי מקרקעין, עיקולי צד ג' וכן בקשות לצמצום עיקולים.